<h1>ספר החינוך מצוה ר"ב</h1>
<h2>דף נה.</h2>
שלא לבוא על אשת אחיו, שנאמר [ויקרא י"ח] ערות אשת אחיך לא תגלה, ואחד אחיו מאביו לבד או מאמו לבד, ובין מן הנישואין ובין מן הזנות אשתו ערוה עליו, שאחיו נקרא מכל מקום, ומכיון שאירסה נקראת אשת אח ואסורה, וכל שכן אחר שנשאה, ובין בחיי אחיו ובין אחר מותו היא אסורה עליו משום אשת אח, חוץ מאשת אח שלא הניח בן שהתורה צותה על זו בפירוש שישאנה האח, וזאת היא מצות יבום כמו שנפרש בעזרת השם. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ושכב את אשת אחיו חייב כרת אם היה מזיד. ואם שוגג חייב להביא חטאת קבועה, וזה יהיה אחר מות אחיו ונשארו לו בנים ממנה, או אחר שגירשה, שאלו בחייו בעודה תחתיו ידוע הוא שדין השוכב את אשת איש מיתתן בחנק. ואין באיסור אשת אח מקום לאסור שניות.
